ים המלח
- Feb 24, 2024
- 2 min read
חד קרן מאחורי סורג ובריח
****
הילדים הקטנטנים של קיבוץ בארי רצים הלוך ושוב. רצים בפנים המלון ורצים בחוץ. חלקם רוכבים על אופניים, חלקם יחפים.
חבורת ההורים של הילדים מבארי, יושבת על (גיבעונת) דשא סנטתי, מול החצר המרוצפת, והם מדברים ביניהם בשקט. אני כל כך רוצה לדעת מה הם אומרים זה לזה. ואני לא מסוגל לשאול ולא מסוגל להתקרב, ולא מסוגל לקשר עין.
יעל עוד לא הרימה מצלמה.
עידו, הגנן של גן אמנון״, של קיבוץ בארי, שבמלון דיוויד שעל חוף ים המלח, מסתובב בין הילדים ועושה מה שגנן צריך לעשות. הוא רואה את הילדים. הלוך ושוב. וכל כולו. ורק איתם.
יובל, הבת של עידו ושל אלה, הנכדה שלי, שמחה שבאנו לבקר והיא מספרת לילדים שסבא שלה. ויש לה כבר חברים חדשים בגן אמנון שעל שפת ים המלח. וגם היא רצה הלוך ושוב, לפעמים היא רוכבת על קורקינט, מאושרת לגלות את פִלאי השיווי משקל ואת הבטחון בגוף.
***
זהו אזור לתיירות-מרפא ונופש. עכשיו, בימים המשוגעים האלה, כל בית מלון במתחם, מאכלס בני קיבוץ או מושב או שכונה,באיזה שהיא עיירה, שבתיהם נהרסו נשרפו נבזזו. כי אי אפשר להישאר עוד. בזוועה. אי אפשר להאחז עוד. בתוך הגחלים והאפר והזכרונות.
נאלצו
לנטוש
לנוס
לראות
להשאיר שם גופות מוטלות.
***
עכשיו זמן ריפוי. החלמה. חשבון נפש.
מאבק חטופים. שם. בתוככי עזה ובנותיה. במלחמה
*****
והנה עכשיו והם צריכים לקבל החלטות הקשורות במה הלאה.
על כל מרפסת מונף דגל ישראל. המון דגלי ישראל מונפים במתחם בתי המלון. המון.
****
אלה, הבת שלי, הרגישה שאנחנו צריכים אוויר והלכנו לקניון. אולי שם תתפתח שיחה. יהיה קשר עין. אולי נוכל להקשיב. לשאול.
הקניון היה ריק. הרבה מאוד חנויות מוגפות, על חלקן שלט המכריז ״למכירה״.
בקפה גרג כבר לא מגישים עוגות גבינה. לא עוד סברינות נוטפות. והמלצרית אומרת לי
שהיא מערד והיא כאן כי אין אפשרות אחרת. לא בערד. וגם לא בירוחם.
***
חוף הים המצוחצח היה שומם. זוג מנסה לעשות לעצמו סלפי ויעל מציעה את שירותיה המקצועיים. הזוג מבת ים בדרך לאילת.
המים של ים המלח כבדים. צלולים. אלה אומרת שטבלה הבוקר והמים ממש קרים.
***
חזרנו לשבת בלובי של מלון דיוויד שבתוכו מתאכלס קיבוץ שלם חסר יותר ממאה.
הלובי שקט.
אף אחד לא פונה אלינו. אנחנו לא פונים לאיש. יעל לא מצלמת אי אפשר.
***
צריך זמן.
***
יובל מגיעה בריצה, לספר על ״איך היה היום בגן״, עידו עוד ישאר לסכם את היום עם אנשי הצוות המסור, להכין את ״מחר עוד יום״. אנחנו נפרדים. מבטיחים שנגיע שוב. יובל
מראה לי את הציור שציירה היום -
״חד קרן מאחורי סורג ובריח״
****
ציירה: יובל
יום שישי 29 לחודש דצמבר. 2023
Comments